קריטריוני התאמה
בכדי לדעת האם מטופל מתאים לטיפול שיניים בהרדמה מלאה מבצעים הערכה מקיפה הן של רופא השיניים והן של הרופא המרדים ובהערכה הזו נלקחים בחשבון מספר גורמים, כמו:
- היסטוריה רפואית: סקירה יסודית של ההיסטוריה הרפואית של המטופל חיונית מאפשרת לזהות כל מצב בריאותי בסיסי שעלול להשפיע על יכולתו לעבור הרדמה בצורה בטוחה. יש להעריך בקפידה בהליך הזה מצבים כמו מחלות לב וכלי דם, הפרעות בדרכי הנשימה או אלרגיות לתרופות הרדמה.
- בדיקה גופנית: בדיקה גופנית מסייעת להעריך את מצבו הבריאותי הכללי של המטופל ולזהות כל גורם פיזי שעלול להשפיע על מתן ההרדמה או על הליך טיפול השיניים עצמו.
- הערכה פסיכולוגית: חולים עם פוביה או חרדה דנטלית קשים עשויים להפיק תועלת מטיפול שיניים בהרדמה מלאה אך הם חייבים לעבור הערכה פסיכולוגית אשר מסייעת לקבוע האם הפחד של המטופל משמעותי מספיק כדי להצדיק גישה זו והאם טיפולים אלטרנטיביים, כגון סדציה, הם אופציות ריאליות עבורם לפני שפונים לשיטה אגרסיבית יותר.
- מורכבות הליך השיניים: טיפולי שיניים הכוללים פרוצדורות כירורגיות מקיפות או עקירות מרובות עשויים להתאים יותר להרדמה מלאה, במיוחד אם למטופל יש סף כאב נמוך או קושי בישיבה ממושכת.
- גיל: בעוד שהגיל לבדו אינו גורם קובע, מבוגרים או ילדים צעירים יכולים להפיק תועלת מטיפול שיניים בהרדמה מלאה, במיוחד אם הם מתקשים לשתף פעולה במהלך טיפולי שיניים או שיש להם צרכים דנטליים מורכבים.
- צרכים מיוחדים: מטופלים עם מוגבלות פיזית או נפשית המשפיעים על יכולתם לסבול טיפולי שיניים עשויים להיות מועמדים להרדמה מלאה אך יחד עם זאת, התאמתם תלויה בחומרת מצבם ובסיכונים הכרוכים במתן הרדמה בהתאם למצבם.
- העדפות המטופל: בסופו של דבר, להעדפות המטופל ולרמת הנוחות יש תפקיד משמעותי בקביעת ההתאמה לטיפול שיניים בהרדמה מלאה. תקשורת פתוחה בין המטופל, רופא השיניים והרופא המרדים היא זו שתאפשר לקבל החלטות נכונות לגבי גישת הטיפול המתאימה ביותר עבורו.
