הלבנת שיניים: טכניקות וסיכונים

הגורמים להכתמת שיניים

ישנם שני סוגים של צביעת אמייל בשן:

צביעה שטחית.

זה נובע מעישון, היגיינת פה לא מספקת או צריכת מזונות צבעוניים (קפה, תה, פירות אדומים, קארי, זעפרן וכו '). עבור סוג זה של צביעה, הטכניקות הנפוצות ביותר מספיקות בדרך כלל בכדי להשיג תוצאות טובות.

הצביעה העמוקה.

זה יכול להיות בגלל נטילת טטרציקלינים (אנטיביוטיקה) בילדות, עודף פלואוריד, אובדן חיוניות של עיסת השיניים או סתימות שיניים מסוימות.
סוג מכתים זה מורכב יותר לטיפול ודורש התערבות פנים-דנטאלית, על מנת למרוח מוצר בתוך השן במגע עם הדנטין.

הבחירה בטכניקת ההבהרה תלויה בסיבה לצביעת השיניים, לכן מומלץ לפנות לייעוץ מרופא השיניים.

הסרת אבנית: הצעד הראשון!

הסרת אבנית היא חובה לפני כל הלבנה. עליו להתבצע על ידי כירורג שיניים ומורכב מהסרת אבנית ורובד שיניים על ידי "גירוד", ואז ליטוש משטח השן כדי ליצור מחדש סביבה בריאה ולהקל על ניקוי השיניים.

לעתים קרובות מאוד, במקרה של מכתים שטחי, ניקוי אבנית פשוט עשוי להספיק. במקרה של כתמים הדורשים טיפול אחר, זה עוזר בהכנת השיניים לטיפול הלבנת שיניים.

טכניקות ללא מרשם

משחת שיניים עם פעולת הבהרה / הלבנה. זהו משחה שוחקת אשר בשימוש לסירוגין עם משחת השיניים הרגילה, תלטש בהדרגה ובעדינות את פני השן על מנת להסיר את הכתמים.

"ערכות ההלבנה". הם באים בצורת רצועות, עטים … ומכילים מי חמצן (במינון נמוך יותר מאשר טיפול אשר רופא השיניים), חמצן קרבמיד או נתרן פרבורט.

למוצרים אלה יש כוח חמצון חזק ומאפשרים לטשטש את חומר הצבע.
תרופות ללא מרשם, הניתנים לשימוש על ידי כולם, הם כפופים לתקנות הקיימות המטילות ריכוז נמוך של חמצן (לכל היותר: 0.1%) לשימוש ללא כל סיכון מיוחד.

טכניקות הלבנת שיניים של רופא שיניים

ג'לים עם ריכוז גבוה של מי חמצן. ג'ל ההלבנה מוחל במרזב. לאחר מכן מניחים את הסד על השיניים כך שהמוצר יישאר במגע עם השיניים. הטיפול מתבצע בפגישה אחת או יותר. הפגישה הראשונה מבוצעת תמיד על ידי המתרגל במשרדו. ניתן לקבוע פגישות ביתיות נוספות למטופל.

מוצרים המשמשים בתרופות שיניים מכילים בין 0.1 ל -6% מי חמצן.
ניתן למכור אותם רק לרופאי שיניים. בנוסף, הטיפול הראשון מוגבל ויכול להתבצע רק על ידי מתרגלים.
טיפול זה הינו עבור אנשים מעל גיל 18.

יש לשמור על טיפולים אלה במקרה של כתמים בעייתיים או פתולוגיים ביותר.
מסיבות אסתטיות, הסיכון אינו מוצדק.

מהם הסיכונים של מוצרי מי חמצן?

מינון גבוה או שימוש ממושך וחוזר במי חמצן גורם להשפעות בלתי הפיכות על השן, החניכיים והפריודונטיום:

• רגישות יתר בשיניים (הופעת כאב שיניים, בפרט מודגש על ידי קר)
• שינוי של האמייל ואיבוד מינרלי הרקמות הקשות של שן הגדלת החדירות שלהם.
  הכוונה היא שעיסת השיניים יכולה להיות חשופה יותר להתקפות כימיות ותרמיות.
• בלאי מואץ של השיניים
• היחלשות של השן
• הגירוי ברירית הקשורים קאוסטית המוצר
• התגובה עם החומרים של מילוי שיניים (אמלגם, מרוכבים) אשר יכולה לבזות את הצומת בין השן ומילוי, ובכך לעודד עששת חוזרת.

התוויות נגד:

שיני ילדים ובני נוער וכן שיניים עם עששת, נגעי שחיקה או שחיקה, רגישות יתר (שיניים רגישות מאוד לקור), סתימות מגושמות או דולפות, מלא באלגם (תוך התחשבות בשחרור אדי כספית הנגרמים על ידי פעולת פרוקסידים על האמלגמות).

נתרן פרבורט – בתגובה כימית עם מוצרים אחרים, נתרן פרבורט יכול לשחרר מי חמצן. המלים "ללא חמצן" בערכות הלבנה ללא מרשם עלולות לפיכך להטעות את הצרכנים. נתרן פרבורט מסווג על פי התקנות האירופיות כרעיל להתרבות ועלול לפגוע בפוריות ובילד שטרם נולד.

בהתחשב בסיכונים והתוויות נגד אלה, בדיקת השיניים ורירית הפה על ידי רופא שיניים חיונית לפני כל טיפול בטיפול הלבנת שיניים מומלץ.